פשעי אלימות המונית (Mass Violence)

 

מדובר במערכת מושגים המשרתת קודם כל את התחום המשפטי. פשעים הקשורים לג'נוסייד נידונים בבית משפט. כל התחום של אלימות המונים ופשעי אלימות המונים, הוא תחום שלא בהכרח היסטורי אלא תחום שהמשפט הבינלאומי מטפל בו. מה נותן לנו את ההגדרה של מהו ג'נוסייד ומהו לא, וכיצד אנו מבחנים בין מעשים של אלימות המונים? על כן נעזרים בתחום המשפטי ומסמכים שהתקבלו ומקובלים במערכת המשפטית ושם ניתנת הגדרה של תחום פשע זה. כל המחקר שעוסק בג'נוסייד עוסק במה שהתקבל וכתוב באמנת הג'נוסייד שהתקבלה באו"ם ב1948 והכרעות שהתקבלו בבתי דין שנתקבלו כמקרים של רצח עם. כהיסטוריונים לא יכולים להבין ג'נוסייד ללא האמנה והכרעות בבתי דין לאומיים בפשעים של ג'נוסייד. מדובר באירועים היסטוריים, אבל יש על מנת להתחיל בחקירה יש להבין כי מדובר בג'נוסייד בהתאם לאמנה ולהכרעות בתי המשפט.

המחקר הוא שהציע את המונח של mass violence מונח זה מתאר את המחקר ולא את התחום המשפטי. בית משפט צריך משהו יותר מוגדר עליו הוסכם במסמך בינלאומי. מונח זה הוא מכליל על מנת להבדיל את כל התופעות הללו מתופעות שאינן mass violence, אך תחת הגדרה זאת כל מקרה הוא שונה.

מה נכלל תחת הגדרה זאת של פשעי אלימות המונים כיום:

  • רצח עם – בתוכו נכנס המונח טבח ג'נוסידי (genocidal massacre) שיכול להיות התחלה של ג'נוסייד או חלק מסוים מג'נוסייד.
  • השמדה המונית ומכוונת (שימוש בנשק אטומי) – פשעים נגד האנושות
  • טיהור אתני:
    • גירושים, כולל גם את המושג טרנספר מרצון
    • הגירה כפויה
  • פשעי מלחמה
  • פשעים נגד האנושות – מחבר בין פשעי מלחמה וטיהור אתני.

המונח של ג'נוסייד הוא מונח מתוך שורה של מושגים ומונחים הנושקים אחד לשני ויש להבדיל בניהם.

יש פשעים שלא נקבעו באמנה של 1948 תחת הקטגוריה של ג'נוסייד, ועל כן מתוך הקטגוריה של ג'נוסייד יוצאת קטגוריה אותה הגדיר המחקר לה הוא קורה "טבח ג'נוסידי". המספר הוא פחות קריטי להגדרה. המונח של ג'נוסייד הוא מונח מתוך שורה של מושגים ומונחים הנושקים אחד לשני ויש להבדיל בניהם.

 

פשעי מלחמה(הגדרה):

מדובר במונח שהוגדר באמנות בין לאומיות, לדוגמא אמנת האג הראשונה ואמנת האג השניה. ההגדרות התחילו בתחילת המאה העשרים עקב אירועים במאה העשרים והתקדמות הנשק עם ניצול האוכלוסייה האזרחית, אבל רק בשלושים שנה האחרונות, החל משנות ה-80, נאכפו עם הקמתן של מסגרות בינלאומיות בתחום-בית דין בינלאומי שהוקם בהאג ומדינות הצטרפו אליו. הסמכות לכפות את הדברים היא נקודה אותה יש להוציא מן הדיון.

בית הדין נותן סמכות להעמיד לדין מי שמואשם וחשוד בפשעי מלחמה גם אם אותו פשע לא התרחש באותה מדינה עצמה. למשל, נשיא סודן באשיר מואשם בפשעי מלחמה בדרפור ומותר לעצור אותו במדינות החתומות על האמנה אם הוא מגיע אליהן. העובדה שיש בית דין בינלאומי לא מנע מאף פושע לבצע את הפשעים שלו ולכן צריך להבין שאין באמת סמכות לכפות את הדברים, אלא רק מסגרת בינלאומית המחייבת התייחסות.

בתחילת המאה ה-20 אם כן, התחילו להגדיר את המונח פשעי מלחמה מכמה סיבות כמו אירועים ומלחמות שהתרחשו לפני המאה ה-20 שהראו את הזוועות שהמלחמה המודרנית מביאה איתה. זה הביא לרצון להגדיר מה מותר ומה אסור. בתוך המונח פשעי מלחמה יש שני תחומים:

  1. שבויים
  2. אוכלוסייה אזרחית כבושה

הקשור לתחומים אלו, האסור יכול להיחשב כפשע מלחמה ונידון בבית הדין הבינלאומי כיום. כמעט אין פשע בזמן מלחמה נגד אוכלוסייה אזרחית שאינו נחשב פשע מלחמה. גם כפייה דתית על אוכלוסייה אזרחית נחשב פשע מלחמה.

השמדה המונית מכוונת:

אין לה הגדרה ספציפית אבל בעשור האחרון יש התעסקות של חוקרים בעניין זה של שימוש בנשק להשמדה המונית. זה לא הובא לדיון מעולם מול בית המשפט מכיוון שמאז מלה"ע 2, כשלא היה עדיין בית הדין, לא התרחש דבר כזה. דבר זה עדיין חשוב כי יש בו סכנה בעידן הנוכחי. יש היום חוקרים שרואים בכמה תופעות שהתרחשו במלה"ע 2 ולא התרחשו מאז בשום מלחמה סוג של פשע מלחמה בגלל השימוש בנשק להשמדה המונית.

שימוש בהשמדה המונית צריך להילקח כפשע מלחמה אם לא כרצח עם. רצח עם נחשב פשע מלחמה ולכן ברוב המקרים יאשימו את המדינה בשני הדברים, אך לא ההפך.

טיהור אתני:

מונח חדש כמו הג'נוסייד. הוא נכנס לשימוש מראשית שנות ה-90 כתוצאה מהמלחמה ביוגוסלביה (שם הסרבים סילקו אוכלוסייה המונית באלימות של רצח, הפחדה ואיומים), לפני כן היו תופעות של טיהורים אבל לא היה את המונח כמו שהוא הוגדר לאחרונה. הכוונה היא סילוק המוני של אוכלוסייה ממקום יישובם לתחום יישוב אחר שהוחלט עפ"י המסלקים. בניגוד לג'נוסייד פה יש גבולות הרבה יותר מעורפלים, זוהי אינה אמנה שמדינות אחרות צריכות להצטרף אליה, אלא מסמך של האו"ם מקובל ומחייב.

שתפו פוסט זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

ליצירת קשר מוזמנים להשאיר פרטים

ביקורת על הסיבתיות

אנחנו לא יכולים להיות בטוחים שמסיבה כלשהי תנבע תולדה, אין קשר הכרחי בין סיבה לתולדה- יש אומדנות והאמנה (מלשון –believe).

היחס של חלל וזמן

בצד זה יש יחסים שמשתנים למרות שהמושגים אינם משתנים. למשל, היחס של חלל וזמן- שולחן שנמצא ליד כיסא, נזיז אותו

גיאוגרפיה המנטאלית

לכן, כאשר יום מגיע לרגע הזה בטיעון שלו הוא טוען שכאן אנחנו מגיעים למלט של היקום. הדמיון הוא המלט של

רשמים פשוטים

רשמים פשוטים הם רשמים שלא ניתן לחלק מעבר לעצמם – אני רואה תפוח. התפוח אדום. אדום זה רושם פשוט. תפוח