תולדות חייו של דקארט

תולדות חייו של דקארט  1596-1650

דקארט נולד בצרפת, למד משפטים במוסד ישועי, מתגייס לצבא ומטייל בעולם. חולם על ייסוד מדע נפלא (מוזר שאבי אבות האסכולה הרציונאליסטית התחיל את עיסוקו המדעי מחלום), בתחילת דרכו מדבר הרבה על מדע "נטו". הושפע מפרנסיס בייקון- שבספר שלו מציע שיטת מחקר, מתודה מדעית לחקר העולם הנשענת על אינדוקציה.

1622 דקארט מפרסם את הכללים להדרכת השכל.

1637 מפרסם את המאמר על המתודה בעילום שם. עובר מעיסוק במדעי הטבע לטקסט שעוסק כל כולו פילוסופיה ומכוון לניסיון לייצר את המדע המבוסס שעליו יעמול כל חייו.

1641 מפרסם את "ההגיונות על הפילוסופיה ראשונית" כולל 6 שאלות מאת מרסן

1642 מהדורה שנייה של ההגיונות כולל תשובות למרסן.

1644 מפרסם את "עקרונות הפילוסופיה". טקסט שנוקט נקודת התחלה שונה מההגיונות.

1645-1646 מפרסם את תשוקות הנפש

1650 נפטר בגיל 54 מדלקת ריאות.

 

מעולם מסודר ומאורגן למערכת שבה הכל פרוץ וחזרה לכאוס שאיננו יודעים מה המרכז.

 

"מאמר על המתודה"

הספר היה פריצת הדרך הראשונה של דקרט, לפני שניגש למלאכה של ניסוח מטאפיזיקה חדשה וכדי לפתוח במהלך כזה אנחנו צריכים (לא טריוויאלי בכלל) לנסח מתודה. אי אפשר לנסח שיטה בלי להציב כללים מתודים לבירור האמת.
המאמר נכתב בסגנון פרסונאלי אישי- עד כמה דקרט עצמו התאכזב מהמדענים שניפגש בהם לאורך חייו. זה משום שהבין שאי אפשר להסתמך על ידע מבחוץ, ולכן צריך להתחיל מהתחלה, ברמת המתודה. הוא מתווה ארבעה כללים מתודים שיהוו נר לרגליו במפעל ההגיונות.

מול עולם חרב, אנו ניצבים מול ידע לא מספק ואנו רוצים כללים מתודים, לנסות לפלס לנו דרך בטוחה שנגיע ליעד נדע שביססנו נכונה.

חלק ראשון בספר:

כללים מתודים קדם-מדעיים

כלל מתודי ראשון: נדרש לחפש את האמיתות שהן ברורות ומובחנות עם הטלת ספק בכל מה שברור ומובחן. הצד הראשון הוא הקריטריון של הברירות והמובחנות, וממילא כל דבר שאינו ברור ומובחן בו אנו מצווים להטיל ספק. הקריטריון של הברירות בא יחד עם להטיל ספק.

 

כלל מתודי שני: לחלק את הדבר לכמה שיותר חלקים. חלק זה נובע מהכלל הראשון משום שלמצוא את הברור והמובחן מוליד פרקטיקה של פירוק יסודות. יש לי יותר סיכוי אחרי חילוק לברר ולהבחין. זוהי האנליזה בשיטה המתודית. לפרק את הדברים לדברים ראשוניים.

 

כלל מתודי שלישי: הרכבה. אחרי אנליזה באה הסינטתזה. לנסות לראות איך כל חלק מתייחס לשני.

 

כלל מתודי רביעי: עליי להעביר ביקורת על כל מה שנעשה, רשימת מלאי על כל מה שעשיתי ולבדוק שהכל נמצא שם, שהכל מצוי בסינטתזה הסופית שבניתי עפ"י היסודות.

 

המתודה הזאת איפשרה לדקרט לפתור את כל הבעיות במתמטיקה. כל אלה אמונים על מציאת המטאפיזיקה.

הכלל המארגן: לארבעת הכללים האלה כדאי להוסיף כלל לא מנוסח שדקרט שותל בפרק השני במאמר על המתודי: דקרט שותל לאורך כל הדרך את הכלל המארגן: הכלל הקיצבי, ישנו קצב למחשבה.
דקרט אומר שמה שמאפיין את המחשבה הנכונה (מעבר לכלים יישומיים) הוא לחשוב עפ"י הכלל של סבלנות ואיטיות (עמוד 44 "ואלה הם המיומנים פחות…") וכדי לחשוב נכון עלינו להימנע מחיפזון ומדעות קדומות. כאשר דקרט בא ללמד אותנו לחשוב, הוא אומר שצריך לעשות את זה לאט. לחשוב זה קודם להתבונן- לתת למחשבה את הזמן שדרוש לה לברר את אותם הדברים.

 

החלק השלישי

מדבר על מוסר ארעי. לא רלוונטי אלינו לקורס.

 

החלק הרביעי

דקרט פורס לראשונה בקיצור את הרעיונות שאותם ייפתח לאט בהגיונות ובפרט חוזר על שלושת הצדעים הראשונים –
1. ספק

  1. קוגיטו- גילוי המחשבה והאני החושב
  2. הצד המטאפיזי= הוכחת קיום האל.

 

שם מנוסח המשפט: "אני חושב על כן אני קיים" .

 

 

הגיונות על הפילוסופיה הראשונית

הספר הרלוונטי אלינו, בו דקרט מדבר בתחילה על חקירותיו ב"מאמר על המתודה" ושלא ראה אז לנכון לנסח את הדברים באופן מדעי.

משמעות כותרת הספר:
פילוסופיה ראשונית– חוקרת אודות היסודות הראשונים ביותר. הראשית. פילוסופיה שחוקרת את הבסיס, שואלת את שאלת הבסיס, מה מבסס. מה עומד מתחת לכל דבר. מה היסוד הראשוני ביותר. העולם החדש מתאפיין במדע החדש. העולם מבין את המדע כתמונה הקוהרנטית ביותר של המציאות.  השאלה אודות הבסיס היא שאלה אודות ביסוס המדע. מהו ידע, על מה מבוסס הידע, מה מבטיח לי שמה שאני יודעת באמת מבוסס.

דקרט מציג את הפרוייקט שלו כפרוייקט לביסוס מדע (עמוד 43) . הרציונאליזם של דקרט הוא לבסס את המדע בכלים רציונלים.

שתפו פוסט זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

ליצירת קשר מוזמנים להשאיר פרטים

ביקורת על הסיבתיות

אנחנו לא יכולים להיות בטוחים שמסיבה כלשהי תנבע תולדה, אין קשר הכרחי בין סיבה לתולדה- יש אומדנות והאמנה (מלשון –believe).

היחס של חלל וזמן

בצד זה יש יחסים שמשתנים למרות שהמושגים אינם משתנים. למשל, היחס של חלל וזמן- שולחן שנמצא ליד כיסא, נזיז אותו

גיאוגרפיה המנטאלית

לכן, כאשר יום מגיע לרגע הזה בטיעון שלו הוא טוען שכאן אנחנו מגיעים למלט של היקום. הדמיון הוא המלט של

רשמים פשוטים

רשמים פשוטים הם רשמים שלא ניתן לחלק מעבר לעצמם – אני רואה תפוח. התפוח אדום. אדום זה רושם פשוט. תפוח