תפקידו של הדמיון הוא לפרק ולהרכיב

 

הזיכרון הוא הכושר של האדם להעתיק את האידיאות אחד אחד מתחום הרשמים לתחום האידיאות, הזיכרון אינו מפרק את האידיאות אלא משחזר, מעתיק את מה שהתרחש כאשר האדם התרשם מן העולם. הדמיון לעומת זאת, טוען יום הוא חופשי. זה מתבטא בכך שהדמיון מסוגל לפרק ולהרכיב אידיאות (אידיאות מורכבות בלבד כמובן), בכל הקשור למקור של אותן אידיאות תפקידו של הדמיון הוא לפרק ולהרכיב. לרוב, טוען יום, וזו הנקודה החשובה בהקשר זה, אנחנו יכולים לאפיין את האופן בו  הדמיון פועל. נגייס את העיקרון השלישי שדיברנו עליו (עד כה דיברנו על העתקה, ושכפול והפרדה) העיקרון השלישי שהוא עיקרון יסוד של האפיסטמולוגיה האמפרציסטית שלו זה עיקרון האסוציאציה של האידיאות, הדמיון פועל לפי עקרונות של אסוציאציה, לדמיין זה לצרף אידיאה לאידיאה, אבל הצירופים הללו אינם צירופים אקראיים, אם ננסה לתת מיפוי של אופני החיבורים הללו אז אנחנו נגיע לשלושה מיני אסוציאציות בסיסיות הדומי, הסמיכות והיחס הסיבתי.

יום מתאר את חוקי האסוציאציה כמין חוקי גרוויטציה, מין כוח עדין שמאחד בין אידיאות, הכוח הזה פועל בשלושה מישורים. מישור הדומי, הדמיון. יום מנסה להבין מה קורה כשאנו מדמיינים. דומי הוא אחד מהיחסים הטבעיים הללו שמאפיינים את עיקרון האסוציאציה של האידיאות, למשל אם אנו רואים תמונה של פריז אז האידיאה של פריז, העיר עולה בפנינו. חוק האסוציאציה השני הוא הסמיכות, כשאני חושב על שולחן, כשהאידיאה של השולחן עולה ברוחי אז אני יכול לחשוב על כסא, כי הכסא קרוב לשולחן. אם נחשוב על האידיאה של הכותל היא תעורר בנו את האידיאה של ירושלים, אלה דברים טבעיים שמתרחשים, זו המכניקה הטבעית של הדמיון, האסוציאציה זו הפעילות הטבעית של הדמיון. דומי וסמיכות הם שני דברים שהדמיון עושה כאשר הוא מאחד בין אידיאות באופן אסוציאטיבי. היחס הטבעי השלישי- יחס הסיבתיות, כאשר אני חושב על אש אז אני חושב על חום, אידיאת האש מולידה את אידיאת החום בגלל שיש יחס סיבתי בין אש לחום. כך פועל הדמיון. מלבד מלאכת הפירוק והאיחוד, כאשר הדמיון מייצר או מפרק מושגים אז יש לו גם תפקוד שהוא כמעט סביל, בעל כורחנו אנחנו מסמיכים אידיאה לאידיאה. אנחנו חושבים על דברים בצורה מסוימת שחוקי האסוציאציה הם אלה שקובעים את המעבר מאידיאה לאידיאה. מדובר בפיזיקה של הדמיון, החוקיות הפנימית של הדמיון. יום אומר שלעקרונות הללו אין הסבר מעבר למה שאנחנו מתארים. לא ניתן להסביר למה הדמיון קושר בין דברים שהם דומים וכך הלאה.

אנחנו מגיעים כאן לתשתית של המחשבה. יום עושה משהו מקורי ביותר, הוא מציע לנו דין וחשבון של מה היא מחשבה. מה שאמור להפתיע אותנו זה שנוצר כאן פער עקרוני ועמוק בין הפילוסופיה הרציונאליסטית לבין הפילוסופיה האמפריציסטית. כאן הפער נאמר במונחים של הגדרת המחשבה עצמה. יום אומר- אם אתם רוצים לדעת מה היא מחשבה שימו לב לחוקים של האסוציאציות, אלו החוקים שמנצחים על התפקוד הזה.

יש כאן היפוך רדיקאלי בהגדרת מה היא מחשבה. תזכורת- באופן מאוד עקבי, אצל דקארט, שפינוזה, לייבניץ ישנה הבחנה חמורה בין מחשבה לדמיון. מחשבה זה עיון במושג עצמו והסקה של מושגים שנובעים מתוך אותו מושג, תיאור הקשרים המהותיים בין המושגים, היחסים האינהרנטיים בין המושגים, לא היחסים האסוציאטיביים שלהם. ההבחנה הזו בין מחשבה לדמיון נטועה עמוק אפילו בפילוסופיה היוונית.

ההבחנה הזאת עם יום מאבדת מתוקפה, לא רק זה אלא גם שיום אומר שאם אנחנו רוצים להבין מה היא מחשבה- אז מחשבה היא היא דמיון. יום מסביר מה היא מחשבה באמצעות תיאור חדש של כוח הדמיון.

הדמיון הוא לא הצורה שלובשים החושים כאשר הם מעתיקים את התחושות לשכל, הוא לא איזה התרחקות מהאמת. שהיא טבועה כולה במושג הטהור, במושג האל, הדמיון זה הכושר שמגדיר מחדש מה היא מחשבה. גם לוק בהקשר הזה מבקר את מושג הדמיון, אצל לוק לקשור מושגים בעזרת הדמיון זה מקור כל ההזיות. מושגים אצל לוק וודאי שהם נטועים בהתנסויות שלנו בעולם. זה צומח מתוך ההתנסות, השכל הוא כושר של הפשטה. האופן שבו מושגים נוצרים הוא פועל יוצא של כושר של השכל שהוא מפשיט, עובר במדרגות של מושגים עד שהוא מגיע למושגים המופשטים ביותר, תמיד יש שאלה האם המושגים המופשטים קשורים להתנסות שלנו בעולם. הדמיון לפי לוק הוא התנסויות לא תקפות. לוק עדיין קשור להגדרה כלשהי, הוא רוצה לשמר משהו מהמהלך הפילוסופי המופשט, הוא הופך את הכיוון, המופשט לא עומד בפני עצמו אלא שצריך להתחקות אחר היסודות המוחשיים של המושגים המופשטים. אצל יום, יש זניחה מוחלטת של הרעיון לפיו מושגים הם פועל יוצא של מהלך של הפשטה. של השוואה בין דברים, מחשבה אצל יום משמעה אסוציאציה של אידיאות, ואידיאות מופיעות אחת אחרי השנייה בהיגיון האסוציאטיבי לפי הסמיכות, הדומי והסיבה והתולדה.

שתפו פוסט זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

ליצירת קשר מוזמנים להשאיר פרטים

כמה עולה חברת ניהול לבניין

חברת ניהול בניין היא מצרך הכרחי עבור בניינים רבים, השקעתם מכל כספיכם עבור מעבר דירה, אפילו אם מדובר רק בשכירות,

בחירת רואה חשבון לעוסק מורשה

רוב בעלי העסקים הקטנים ניצבים בשלב כלשהו של ניהול העסק שלהם בפני הצורך להתחיל תהליך בחירת רואה חשבון לעוסק מורשה.