אפוס ספרדי

1. CHRETIEN DE TROYER לא מתחיל כך. הוא לא אוהב שהגיבור משפיל את עצמו עבור האהובה, אבל כותב עבור פטרונית – נסיכת חבל CHAMPAGNE. הוא לא היה שלם עם מה שכתב עבור הרוזנת וזה עולה מסיפורים ספונטניים שכתב. סיפורו הראשון הוא על EREC (EREC ET ENIDE) שהיה הרבה יותר שובינסט. השניים מתאהבים ומתחתנים ויש להם אהבה מושלמת. יש שמועות שהוא כ"כ אוהב אותה שהוא הפסיק להיות גבר (לא צד, לא נלחם). אניד שומעת על זה ומספרת לבעלה על כך בבכי. הוא שם את אישתו על סוס ושולח אותה בדהרה קדימה. כל פעם שמישהו מתקרב אליה להטריד אותה מינית הוא בא והורג אותו. מתרחש בביצות, הMOORS הבריטיות. הוא מסכן את חיי אשתו כדי להוכיח את גבורתו. MARIE DE CHAMPAGNE לא אוהבת את זה.
2. סיפור נוסף שלא מוצא חן בעיניה – YVAIN. בחור שמחפש הרפתקה בכל מחיר. הוא שופך מים ממעיין קסום ומגיע אביר מגן המעיין להרוג אותו. YVAIN מנצח אותן, הופך לשומר המעיין בעצמו ומתחתן עם אשתו, LOUDINE. אבל מהר הוא משתעמם ורוצה לצאת להרפתקה. אשתו אומרת לו שאם לא יחזור תוך שנה בדיוק הוא יכול לשכוח ממנה. הוא כ"כ נהנה עם חבריו שמאחר לחזור ומקבל מכתב שאומר "אל תחפש אותי". הוא משתגע מעצב ומסתובב ביער כמו חיה עד שפוגש אריה אנושי שמזכיר לו את אנושיותו. חוזר ללודין ומתפייס עימה. שופך בעצמו ממי המעיין והקסם פג.
3. סיפור לא גמור שלו – PERCEVAL (הגביע הקדוש).

אז מה יש לנו? חומר קלטי, מסר שהמחבר נוסך. (MATIERE DE BRETAGNE, SENSE של המחבר).

הדרך למצוא עניין בחומר הגולמי היא דרך המסר (חשיבות האהבה מול ההרפתקה). השילוב בין השניים נקרא CONJOINTURE. הSENS (E) מגיע מעולם הטרובדורים. האיזון משתנה; אצל CHRETIEN החומר הקלטי באיזון עם הSENS, אבל אצל טריסטאן יש העדפה לחומר הקלטי.

יש סגירת מעגל – חומר מבריטניה נכתב בצרפת בצרפתית ומתורגם חזרה לאנגלית.

אפוס ספרדי ומקאמה ספרדית מאות 13-14 – השפעות צרפתיות וערביות.

מה יש בספרד? בצפון תחת השפעה פרובנסאלית – אראגון, קסטיליה, נבארה, גליציה. בדרום תחת השפעה ערבית – אלאנדלוס.

מתנהלת מלחמה מתמדת בין צפון נוצרי לדרום מוסלמי, הרקונקיסטה. יש גם תקופות של דו קיום והפרייה הדדית תרבותית. התרבות הערבית בימי הביניים מפותחת יותר וההשפעה המוסלמית גדולה יותר מהנוצרית. הרבה פעמים בערים שהפכו נוצריות חיו גם אוכלוסיות לא נוצריות. ALJAMA (עג'אמי) – מוסלמים בקרב נוצרים. יהודים – JUDERIA. החיים המשותפים מסבירים את ההשפעה.

1. נדגים את ההשפעה עם AL CID, האפוס הלאומי של ספרד. RODRIGO DIAZ DE VIVAR/CANTAR DE MIO CID. מדובר בגיבור נוצרי שמוצא עצמו מחוץ לממלכה הנוצרית. 19 הבתים הראשונים – יציאת אל סיד מחוץ לממלכה הנוצרית. ב-BURGOS, אחת הבירות הראשונות של קסטיליה, מסתכסך אל סיד עם מלכו ומגורש. DESTIERRO, מוגלה. הבדל – רולאן מוכן למות עבור המלך שלו, הסיד מסתכסך עם המלך. המלך כבר לא נאמן לוסל.

יש וסל ראוי למלך לא ראוי. ניתן למצוא מקביל בשירת הגיבורים הצרפתית; GUILLAME, שהוא אלטרנטיבה לרולאן, החוזר חי לבד מן הקרב בו כולם מתו וחוזר לטירה שם אשתו (מוסלמית לשעבר) לא רוצה לפתוח לו. גיאם נאמן למלך בשם LOUIS, הוא אף מכתיר אותו. יש כאן וסל נאמן שמכתיר מלך שלא היה נהפך למלך ללא עזרתו. הוא מכתיר מלכים. המלך לא ראוי…

אל סיד נלחם על חשבונו נגד המוסלמים דרומה מקסטיליה במקום לנהל את חייו ומקדיש את כיבושיו למלך כפוי הטובה. כובש 2 ערים ואח"כ ממלכה לכבוד אלפונסו. אלסיד שולח למלך מתנות וזה מה שגורם לו להתרצות.

בטקסט חסר חלק שאבד- ההתחלה. אלסיד יוצא למסע כיבושים ברקונקיסטה וחוזר לממלכה עם שלל שהוא גונב (זו העובדה ההיסטורית). לפי השיר הוא חף מפשע. האיש האמיתי היה הרפתקן חסר מצפון ושכיר חרב אינטרסנט וחמדן. איש מפוקפק. איך אפשר לטעון שהוא מוגלה על לא עוול בכפו?

הבדל בין רולאן לאלסיד – הסימטריה. בשירת רולאן כל המוסלמים רעים חוץ מאחד  וכל הנוצרים טובים חוץ מגנלון. בעולם של אלסיד המוסלמים לא בהכרח רעים! הספרדים ממש הכירו מוסלמים וידעו שהם לא כולם אותו דבר, שיש בתוכם שונים שאפשר לנצל למלחמה אלה באלה. ספרד מאה 11 – אין קוטביות, יש מערך בריתות עדין.