קומוניזם וג'נוסייד- הג'נוסייד בקמבודיה
ישנן שתי סיבות הקשורות זו בזו שהג'נוסייד הזה לא הצמיח תודעה רבה מסביבו:
- חוקרים מערביים אינם קוראים את השפה ולא יכולים להבין את התהליכים הפוליטיים והחברתיים שהובילו לג'נוסייד הזה. ישנו חוקר אחד בולט באוניברסיטת ייל שעסק בזה.
- עד לפני כמעט 12 שנה לא חקרו את הג'נוסייד הזה, גם חוקרים מקומיים לא עסקו בג'נוסייד הזה, גם אחרי נפילת משטרו של פול פוט, מלבד כמה אתרי הנצחה. שנים ארוכות המדינה לא התעסקה בג'נוסייד הזה, מכיוון שהרוצחים המשיכו להיות חלק מהקהילה והמערכת הפוליטית הרחבה. רק מ2003-2004 בתהליך שנמשך עד היום מתחילים להתעסק עם זה ומתחילה מודעות לכך.
רקע היסטורי:
מדובר במקרה שאינו נדיר אך קיצוני בו משטר המבצע ג'נוסייד בבני עמו. מדובר בג'נוסייד שבו השלטון מבצע ג'נוסייד לא רק באזרחים של תחת שלטונו, אלא באותה קבוצה אתנית ולאומית ותרבותית אליה שייך גם השלטון. מספר הקורבנות היה כמיליון וחצי אנשים.
קמבודיה המודרנית, היא תוצר של הקולוניאליזם האירופאי-צרפת, נמצאת בדרום-מזרח אסיה. צרפת מתפשטת באזורי קמבודיה, לאוס, וויאטנם החל מן המאה ה-19, שם יוצרת הסדרים פוליטיים. אחרי מלחמת העולם הראשונה מחולק האזור הצרפתי למדינות לאוס, קמבודיה וויטנאם, נוצר באזור זה פרוטקטורט צרפתי. פרוטקטורט הינו מעיין חסות מעצמתית לאותה מדינה. מדובר בחבל ארץ הנמצא תחת חסות מעצמתית מוכרת בחבר הלאומים. מטרת הפרוטקטורט היא להכין את אותה המדינה לעצמאות ועל כך בנויה השיטה- לכן החסות ניתנת לשלטון עצמאי פנימי.
בקמבודיה נבנית מערכת של שלטון שמצמיחה בירוקרטיה פנימית קמבודית הדוברת צרפתית, הרוכשת את השכלתה בצרפת וכך גם צרפתית הופכת לשפת הבירוקרטיה.
הדמות הדומיננטית שעלתה בקמבודיה והיתה נוכחת עד שנות ה-70 היא נורא דום סי האנוק, נצר למשפחת מלוכה קמבודית עתיקה והשליט בקמבודיה עד מתן העצמאות ב1954- לאחריה הופך למלך.
לאומיות:
יש להבין מה הדפוס הלאומי שהמדינה הזאת בונה, האם יש בכלל לאומיות קמבודית ומה זה העם הזה בכלל. הקבוצה האתנית היא קמרית, המדינה העתיקה הייתה קמרית והמונח קמבודיה היא תוצר מודרני של הקולוניאליזם. אם כך, מיהו קמרי וכיצד מגדירים אותו? שאלה זאת מתפתחת בתקופה הקולוניאלית. אחרי מלחמת העולם הראשונה יש בעצם דוברי השפה הקמרית שזה בעצם כולם, אך המוצא האתני של האנשים לא משותף- יש רוב מוחלט של קמרים אתניים, אך לצידם קבוצות רבות של מיעוטים, הגדול שבהם הוא מיעוט ויאטנמי. בנוסף, כל הצפון הוא אזור בו יושבים תאיים (תאילנדים), ישנו גם מיעוט מוסלמי ועוד.
כל אלה ישבו תחת אותה יחידה טריטוריאלית שהוגדרה על ידי הקולוניאליזם כקמבודיה. כך, שאלת הזהות הקמבודית נולדת מאותה הגדרת קולוניאלית ועל כן הנסיון לענות על ההגדרה הלאומית נשען על השפה, ועל היסטוריה תרבותית משותפת של העם הקמרי.
יש כאן ניסיון לאמץ דפוסים של הגדרה לאומית אירופאית בנוסח הלאומיות האירופאית, כאשר האליטה הקמבודית הינה בחסות האימפריאליזם הצרפתי, היא זאת שמאמצת את אותה הלאומיות שמתחילה להיבנות. אך, דגם אירופאי זה לא מתאים ליחידה טריטוריאלית זאת בה קבוצות רבות של מיעוטים ולכן נוצר קונפליקט. הקונפליקט קיים בראשיתו בגלל סוג הלאומיות שהתנועה הלאומית הקמבודית ובית המלוכה הובילו. הדגם של יצירת טריטוריות שמועתק מאירופה לא בהכרח מתאים לאזור.
1970-1975 השנים של ערב המשבר:
נוראדום סיהנוק ממשיך להישען על הקשר עם צרפת עד נסיגת צרפת עקב המלחמה בין דרום לצפון ויאטנם. מדובר במעיין תהליך דה קולוניזציה וארה"ב היא זאת תופסת את הוואקום במקום צרפת החל מסוף שנות ה-60. בויאטנם מתרחשת מלחמה שמהווה את הקרע למשבר והמהפכה של 75'. שלטונו של סיהנוק עמד בלחץ האופוזיציה של המפלגה הקומוניסטית של פול פוט, כאשר סי הנוק זוהה עם המעורבות האמריקאית. וכך הפכה קמבודיה להיות יעד של טרור מצג גורמים קומוניסטים, עקב שקיעתה במעורבות האמריקאית בוויאטנם, וההתערערות של המערכת הפוליטית בקמבודיה, קשורה גם במעורבות הקולוניאלית: נוראדום סי הנוק נשען בתחילה על הצרפתים, אח"כ על האמריקאית כשכל הזמן ישנה מלחמת אזרחים עם הקומוניסטים על אש קטנה ביותר. אותם משטרים מקומיים שהיו תלויים במעצמות הזרות, קורסים בלחץ המפלגות הקומוניסטיות עם נסיגתן של המעצמות הזרות מן האזור.
הקמר רוז:
תנועה קומוניסטית קיצונית שרוצה לאחד את המשק, השתלטה על השלטון והפילה אותו ב-1975. מקימה של התנועה והמפלגה הינו פול פוט. מדובר באחד מאותם צעירים שגדלו בקמבודיה של ראשית עצמאותה בשנות ה-50 וחי בפריז תקופה שם רכש את השכלתו. האידיאולוגיה של הקמר רוז' היא לא ייחודית בהקשר הקומוניסטי כי הם מבצעים שילוב של כמה מרכיבים קומוניסטים.
קומוניזם הסטליניסטי ניתן להגיד כי בגרעין שני המשטרים הללו יש פרשנות שהיא פרשנות לגיטימית במסגרת הוויכוח הפנימי בעולם הקומוניסטי על התפיסות המקרקסיסטיות הבסיסיות, תפיסת העולם השמרנית של הקומוניזם הפוליטי. סטלין לקח זאת לתיעוש גדול וזה שונה אבל השינויים האלה אינם שינויים בתפיסה הבסיסית בין שתי המדינות. הראייה הכלכלית מבוססת על האידיאולוגיה המרקסיסטית הקלאסית והמסגרת דומה.
כאשר מסתכלים על אירועים בעלי אופי ג'נוסידי שהמשטר הסטאלינטסטי חולל בשנות ה40-50, מדובר בתהליכים שהיו חלק מהדרך להגשמת המהפכה הכלכלית חברתית החדשה אותה רצה לכונן המשטר, עם הדגשים הלאומיי. גם אם התהליכים האלה הובילו למצב של קורבנות עצומים, המרכיב של הרקע הלאומי או עליונותו של הרקע הלאומי לא באה לידי ביטוי במשטר הסטאליניסטי. הגזע לא משחק חלק בפרדיגמה המרקסיסטית, לכן הקומוניזם לא יכול להיות גזעני באופן רשמי. אולם, פול פוט עושה מבחינה זאת משהו אחר לגמרי בקמבודיה- הוא מנסה לשלב מספר מוטיבים שחורג בצורה ברורה מהמרקסיזם לניניזם המקורי.
אם כך, האידיאולוגיה של הקמר רוז', תנסה לבסס את עצמה על שלוש יסודות:
- היסוד לאומי (וייסוד "גזע"- בסיס אמביוולנטי כי מעולם לא הצהירו על היותם גזעניים, אך מדובר בגורם שהיווה חלק גם אם לא היה מוצהר).
- היסוד הכלכלי חברתי
- שיטת המשטר/השיטה הפוליטית.