הג'נוסייד ברואנדה היה הג'נוסייד הראשון שהיה "On Air" – שודר בלייב. יש בו כ-800,000 קורבנות, שמתוכם כ-150,000 נרצחים היו הוטו שהסתירו טוטסי, סייעו לטוטסי, היו קשורים לטוטסי או הוגדרו כאוהבי טוטסי.
הג'נוסייד ברואנדה היה ג'נוסייד משפחתי – אנשים שרוצחים את משפחתם בלי מרחק של אידאולוגיה פוליטית – אין אידאולוגיה פוליטית שגורמת לרצוח אנשים. אנשים התחתנו עם בני שבט אחר, ורצחו את בן זוגם. לא היו עשרות אלפי מקרים של חיסולים בתוך המשפחה, אבל היום מקרים כאלו.
הג'נוסייד ברואנדה הוא דוגמא לשורה שלמה של אירועים מהאופי הזה. אולי כל האירועים לא מגיעים לרמת הזוועה של רצח העם ברואנדה, אבל אלו תופעות שחוזרות על עצמן עד היום באפריקה- אלימות בין קבוצות אוכלוסיה, הרבה פעמים בתוך המדינה, מקרים בהם שבטים\קבוצות אתניות נאבקים על השלטון (חזרה לשלטון או תפיסת השלטון). כל הקונפליקטים שמלווים את אפריקה ב-60-70 השנים האחרונות, בעידן הפוסט-קולוניאלי, מלווים באירועים מזוויעים כאלו. בעיות העידן הקולוניאלי ממשיכות עד היום באפריקה. הדוגמא האחרונה לכך היא בדרום סודאן- התפתחות של מלחמת אזרחים בין שני שבטים, שאחד בשלטון ואחד שואף לשלוט. דרום סודאן היא המדינה היחידה באפריקה ובעולם שבה סגן מזכ"ל האו"ם לענייני ג'נוסייד (=תפקיד ומשרד שנוצרו לאחר הג'נוסייד ברואנדה) הוציא אזהרה שאם לא תהיה התערבות לאומית יש סכנה לג'נוסייד בדרום סודאן.
"המורשת הקולוניאלית" ברואנדה בפרט ובאפריקה בכלל:
יש לבחון מה נשאר מתקופת הקולוניאליזם, שגרם ליצירה אחריו לקיום התאים שהובילו לאלימות נוראית כפי שהתרחשה ברואנדה ב-1994. המדידות הזוועתיות ופיתוח תורה מדעית על גודל פנים של גזע מסוים התחילו עם נוכחות גרמניה ברואנדה. יש שילוב של 2 נושאים של גזע וכלכלה בהקשר המורשת הקולוניאלית. רואנדה היא מדינה קטנה (בערך בגודל של ישראל מבחינת שטח וגם מבחינת אוכלוסיה). היא מדינה מלאכותית לגמרי, נוצרה על ידי הקולוניאליזם, כמו הרבה מדינות באפריקה.
שכנותיה של רואנדה הן אוגנדה מצפון, טנזניה ממזרח, קונגו ממערב, ובורונדיי מדרום. בסוף המאה ה-19 רואנדה כמעט זהה לחלוטין לבורונדיי- רואנדה ובורונדיי הן 2 מדינות שכמעט זהות לחלוטין מבחינת גודל פיזי, גודל אוכלוסיה, והרכב אתני- לשתיהן יש כ-85% הוטו, 14% טוטסי, ו-1% שבט הטווה. גם השפה בשתי המדינות כמעט זהה, שתיהן דיאלקט של הסווהילי שאותו מדברים בקניה (כמעט כמו ההבדל בין אנגלית אמריקאית לאנגלית בריטית). בעצם רואנדה ובורונדיי היא יחידה טריטוריאלית אתנית אחת שפוצלה באופן מלאכותי מתישהו בתקופת הקולוניאליזם.
היחידה הטריטוריאלית של רואנדה ובורונדיי היתה יחידה עצמאית במשך שנים רבות, שנשלטה על ידי המלך של הטוטסי. הקולוניאליזם של המאה ה-19 החל דווקא עם גרמניה (ולא עם בלגיה, שמפורסמת בגלל השלטון שלה ברואנדה). אחרי מלה"ע ה-1 השלטון הבלגי בקונגו סיפח אליו גם את השטחים ברואנדה ובורונדיי, וחילק אותן ל-2 מדינות, למרות שבתקופת השלטון הקולוניאלי רואנדה ובורונדיי היו מאוחדת. בעצם הקולוניאליזם הבלגי אחרי מלה"ע ה-1 יצר מציאות ששינתה באופן דרמטי את הטריטוריה, והכניסה שיקולים של גזע וכלכלה.
הקולוניאליזם הבלגי נתקל במצב בו יש 2 קבוצות שבמשך כל השנים לא היה ביניהן שום הבדל. הבלגים קבעו הבדל בין ההוטו לטוטסי. ההבדל בין הקבוצות לפני שהבלגים הגיעו היה לפי עיסוק. באפריקה קבוצות נחשבות ומחולקות באופן מסורתי לא לפי האב או המשפחה, אלא לפי העיסוק הכלכלי של הקבוצה. ההגדרה של הוטו או טוטסית אינה הגדרה שבלתי ניתנת לשינוי. החשיבה שאי אפשר לשנות את הקבוצה שנולדת אליה היא חשיבה של גזענות ולאומיות אירופאית. ההוטו היו מזוהים כעובדי אדמה, בעוד הטוטסי היו מזוהים כבעלי עדרים. הם חיו ביחד, נישואים מעורבים, היה דמיון פיזיולוגי חיצוני שקשה להבחין שוני בין הקבוצות. אדם שהיה הוטו יכול היה להפוך לטוטסי אם הוא התעשר וקנה בקר, ולהפך- מי שירד מנכסיו ובמקום להיות בעל עדרים הפך לחקלאי הפך להיות הוטו. החלוקה להוטו וטוטסי לא הכתיבה הבדל אופי, אינטליגנציה, התפתחות קוגניטיבית – מה שהגזענות המודרנית כן עושה.
הקולוניאליזם הבלגי הביא איתו את היסודות של תפיסת הגזע, שגזעים הן קבוצות שונות- לא במובן של גזענות, שגזע אחד צריך לשלוט בגזע אחר, אלא במובן של חלוקה- חלוקה של ההוטו והטוטסי ל-2 קבוצות שמשוייכות להן תכונות אחרות, והקולוניאליזם רוצה להפוך אותם לבעלי תפקידים שונים מהתפקידים המסורתיים שכבר יש להם.