היסוד הלאומי

יסוד ראשון – היסוד הלאומי:

הייסוד הלאומי חוזר לשאלה הראשונה של מי זאת האומה הקמבודית, מי הוא קמבודי?. התפיסה הלאומית הקמבודית מבוססת על שתי גישות מרכזיות:

• הגדרה על פי שלילה- מי שאינו קמרי אינו חלק מן העם הקמבודי.
• מיהו קמרי- מי שאינו שייך לפרק הקולוניאלי האירופי, כולל את כל מי שצמח בחסות המשטר הקודם, כגון האינטליגנציה, הסוחרים, העיר, כל מי שמסמל את הקפיטליזם האירופי.

משטר זה, מגדיר את הלאומיות הקמבודית ע"פ שני קריטריונים אלו, מי שאיננו קמרי זה בעצם כל המיעוטים, מי שאינו קשור לקולוניאליזם אלה כל תושבי הערים המשכילים והבורגנים הסוחרים ובעצם כמעט כל תושבי הערים שהם תוצר של הקולוניאליזציה האירופאית. לפיכך הגדרת הלאומיות הקמרית מתבססת בין השאר על שלילת מי שאינו קמרי: בין אם על ידי מיעוט או בין עם על ידי קשר למטר הישן.

לכן, דור העתיד זה או מי שנולד לתוך המשטר הזה או מי שעבר תהליך של חינוך לתוך האידיאולוגיה של המשטר הזה ורק כך הפך להיותו קמבודי. מי שלא עמד בתנאים הללו הושמד, מתוך ניסיון לבנות את האומה הקמבודית מההתחלה.  מי שלא נולד או התחנך להגדרה הלאומית החדשה אינו קמרי. חיסול המוני כזה היה ניסיון לבנות את העומה מחדש.

ייסוד הגזע:

כשהקמר רוז' מדגישים את השונות של האומה הם מדגישים את הגזע הקמרי לעומת קבוצות המיעוטים החיות בקמבודיה. המונח קמר מתייחס להיסטוריה העתיקה של האומה וכך הם קוראים לעצמם- הם חלק מאומה שיש לה ייחודיות גזעית עתיקה מאוד, לצד המילה רוז'- אדום, קומוניסטי. כל המיעוטים האחרים בהגדרת התפיסה האידיאולוגית הזו הם שונים ואינם חלק מהאומה הזו. זוהי גזענות שמדברת על עליונות מוסרית ערכית לעומת קבוצות אחרות ופחות נכנסים מרכיבים של דם. לכן זוהי גזענות בשטח אפור ולא כמו זו של המאה ה-19 באירופה. כלומר יש כאן תמהיל אידיאולוגי חדש הרחוק במידה רבה מהתפיסה הקומוניסטית למרות שכלפי חוץ הוא נראה כזה מבחינה כלכלית- שוויון חברתי כלכלי.

הייסוד הכלכלי חברתי:

הקמר רוז' רואים את האיכרים כקבוצה הדומיננטית והבסיס של השינוי החברתי. על כן, המהפכה שעשו ב-1975 עם עלייתם לשלטון, התבססה על חיזוק המערכת האיכרית כבסיס המערכת הכלכלית- בדומה לקומוניזם בסין. ההבדל מול סין הוא שאצל הקמר רוז', הטיפוח של הקולקטיב האיכרי היה מלווה בחיסול טוטאלי של המערכת התעשייתית וכל התשתית התעשייתית העירונית. הם ראו בכלכלה העירונית כדבר מושחת, שיש לבנות אותה כשלב שני לאחר ביסוס הכלכלה על החקלאות. לפיכך, הוקמו משקים משותפים עצומים ורכוש פרטי לא היה, עד כדי כך שילדים גודלו במסגרת קומונלית והוצאו לגמרי מהמסגרת של הוריהם כדי שלא יהיו רכוש של הוריהם, הילד לא הכיר את הוריו. במבנה המשפחתי יש ייסוד של רכוש אותו ניסו לשבור, תוך ביסוס החברה על חברה קומונלית שיוויונית- זאת מהות המהפכה הקומוניסטית בקמבודיה. באזורים שבהם הוקמו הקומונות השיתופיות הללו אפילו הבגדים לא היו שייכים לאנשים והתשתית והחברה נבנו מההתחלה על ההרס של הבסיס העירוני. אפילו פרולטריון עירוני גורש וחוסל בנסיון לבנות חברה אגררית קומונלית.

שיטת המשטר \ השיטה הפוליטית:

סוג כזה של אידיאולוגיה ניתן ליצור אך ורק על ידי יצירת בידוד בין החברה המקומית לעולם החיצוני, בבידול מוחלט של החברה האזרחית, על כן היו לקמבודיה יחסי חוץ רק עם צפון קוריאה וסין לצרכי ייבוא, וקמבודיה הייתה סגורה, לא הייתה תקשורת או עיתונות ושום דבר שגרם לאזרחים לרצות קשר עם החוץ, אין רדיו אין טלוויזיה-הרבה יותר מצפון קוריאה היום כאשר לא היה אפילו כסף.

מנהיגי המדינה היו קבוצה מצומצמת שמנתה שישה אנשים, בראשם פול פוט. אותה קבוצה ישבו בצמרת המפלגה הקומוניסטית, והיו בעלי תארים מסוימים ותשתית נאמנה. בתוך זה התחולל הג'נוסייד. האחראי הישיר לג'נוסייד הוא מי שהיה מכונה "האח מספר 3"- Leng Sary. הוא היה הביצועיסט של תהליך ההשמדה, ובו רציחות גירוש המוני, מכלאות שהוקמו בבתי הספר בהם נכלאו ועונו אנשים. המערכת עצמה נבנתה על שיטה של גירושים.

הקורבנות הראשונים של הרצח המכוון היו בני המיעוטים השונים בעיקרם הווייטנאמיים, לאחר מכן המשיכו ברציחות של קבוצות שונות בתוך העם יחד עם הגליות של אוכלוסייה- פנום פן רוקנה מאוכלוסייתה. מרכיב הגזע בג'נוסייד הזה, קשור בחיסול המיעוטים, אבל בצורתו הבולטת בא לידי ביטוי בכך שלא חיסלו בן אדם אחד, אלא חיסלו את כל המשפחה המורחבת כולה! יש כאן קשר משפחתי חברתי גזעי כביכול, לכן מחוסלת כל המשפחה כולה. המשטר נופל ב78-79' עם פלישה של צפון וייטנאם, אך פול פוט שולט בחלקים שונים בצפון קמבודיה עד שנות ה90'. רק בשנות ה-2000 החלו להתעסק בג'נוסייד הזה.