השירה הפרובנסאלית

תאוריות לגבי מטרת הטקסט:

1. היו טקסטים והם דחפו אנשים לצאת למסעות הצלב. לא הסבר מקובל.
2. הרוח הלוחמנית הנוצרית והשנאה למוסלמים היא תוצאת רוח התקופה שמשתקפת בסיפורת.
3. הסיפרות והמציאות מקבילות ומשפיעות זו על זו.

מוכרות כמאה שירות גיבורים, שריד לקורפוס רחב יותר שלא שרד. יש 3 סוגים:

1. GESTE DE ROI (סיפורי קארל הגדול)
2. GESTE DE GARIN (גיבור (אולי רומי) שאחד מצאצאיו הוא WILLIAM/GUILLIAM, גיבור שמעדיף לברוח כשחבריו מתים אבל חוזר לקרב ומוכיח את חברותו).
3. ברונים מורדים – בעיות של קארל הגדול עם האצולה הפרוסית.

גם גייאם ברברי כמו רולאן, אבל הוא לפחות מתחרט ולא מרגיש שימחה על מותו ועל מות חבריו. הוא אומנם רוצה להתנזר ולהגיע לגן העדן כנזיר בדרך הארוכה, אבל אשתו (לא מכניסה אותו הביתה, אומרת שבעלה לא היה עושה כזה דבר ולכן הוא לא בעלה) משכנעת אותו לצאת למלחמה הטובה.

1. השירה הפרובנסאלית. הטרובדור רודל; הגיבור שמציג עצמו כמאוהב באישה בלתי מושגת. זו אהבה מעודנת (FIM AMORS) לעומת האהבה הנבזית (הממומשת) (FOL AMOR).

הטרובדורים מציגים עצמם כאילו כותבים מתוך געגועים. לראשונה בהיסטוריה, למרות הבנאליות שאנו חשים בימינו. האהבה הטובה ביותר היא זו של מישהו שבוחר לוותרעל מושא אהבתו ומוצא פיצוי בכתיבה. למה ויתרו על האהבה כ"כ בקלות? כמעט תמיד מושא האהבה היא אשת איש. המשורר ימצא אשת איש שתזמן לו הזדמנות לכתוב שיר אהבה גם אם אין לו אחת כזו. עפ"י ERICH KOHLERהמשורר נשכר ע"י אשת חצר לכתוב עליה, החצרות הדרומיות כמקום למאבק מעמדות שבה נשים לקחו משוררים שיכתבו עליהן, אולי כי הגבר יצא למסעות הצלב.

זו תבנית, שטאנץ –שם האהובה לא מופיע אחרת יש אי נעימות גדולה. זו תמיד אלמונית חשובה ויפה. תמיד פותחים בתיאור טבע. באותה התקופה שיר השירים חולן והולחן.
שירה זו היא שירה שהולחנה ובוצעה ע"י טרובדורים בשירה בליווי ויולה.

לפעמים אשת האיש נותנת למשורר פגישה המכונה PARLAMEN (דיבור). היא יכולה לתת לו לגעת בידה או לתת לו כפפה. הסוגה מתפתחת ויש וריאציות. למשל וריאציה שבה קורה משהו בכ"ז, מעין פריצת דרך אסורה. וריאציה נוספת – המשורר יכול לכעוס על אדישותה ולבטא אגרסיות.

היופי הוא בוריאציות! בדחיפת הגבולות, ביצירתיות בתוך תבנית. המוטיב חוזר אבל הוריאציה היא הייחוד. האצילים אהבו את התחרות בין המשוררים בפלירטוט עם השטאנץ. זה ריתק את הציבור. השיר לא היה פופולארי דווקא בגלל התוכן, אך הביצוע המוזיקלי היה אהוב.

בטקטס שמולנו יש וריאציה. JAUFRE RUDEL–אמירה פרדוקסלית. מדוע חורף? האהבה באה באביב. החורף – אנטי אירוטי. התרסה מוחלטת נגד המקובל בשירה הזו.

האישה אלמונית ולא ברור לגמרי מה הנסיבות, יש רק רמזים. מי הם "האחים שבאו להעניש"? לא ידוע. וריאציה על הPARLAMEN – לעלות למיטה לבוש עם האהובה כשחרב מפרידה ביניהם. שיא העינוי המענג. אין מתח גדול מלשכב במיטה עם אהובתך כשלא קורה דבר! טרובדור בפרובנסאלית = פייטן.

פריצות דרך נוספות; BERTRAN DE BORM. התרחק מהמוטיב. היה ידוע כאוהב מלחמות. הגיע מצפון פרובאנס, קרוב מאד לצרפת. משבח את המלחמה כאילו הייתה אהובת ליבו. למשל "אני אוהב את תקופת חג הפסחא כי בעונה זו אפשר לצאת למלחמה", "שדה קרב, סוסים דוהרים לבד בבהלה כי הרוכבים מתו". מינוח אירוטי למלחמה.
נמאס לו מאישתו והוא מחליט לעבור באזור ולהרכיב מכל הנשים היפות אישה חדשה. הוא דווקא כן נוקב בשמות! אבל מגיע למסקנה- איך אוכל לאהוב אותה? חוזר לאשתו שעזב.

איך שירת הטרובדורים הגיעה למשל לאיטליה (מכתבי פטרראכה ללאורה)? צרפת כובשת את פרובאנס וחלק מהאצילים בורחים לספרד ולאיטליה. המקום שממנו יצאו השירים כבר נכבש במאות 13-14 והורגש צורך להעלות אותם על הכתב באנתולוגיה. קובץ שירים עיקריים של אומנות זו הגיע לאיטליה בקבצים ואח"כ יש יצירה מקורית כי האיטלקים רצו לחקות את הפרובנסאלים.

האם היו נשים טרובאדוריות? לא ברור. הייתה אחת; הרוזנת מ-DIA. אין עליה הרבה מידע ולא ברור אם הייתה אמיתית.