התורכים הצעירים 1908-1912:
הוועד לאחדות וקדמה תפס את שלטון המדינה, השאיר את מוסד הסולטאנות על כנו באופן פורמלי בלבד. הטורקים הצעירים היתה קבוצה מגוונת של דמויות משכילות, רובם אנשי צבא שעברו הכשרה צבאית בגרמניה\אוסטריה ונחשפו שם לרעיונות מערביים. ההנהגה שהובילה את הקבוצה של הטורקים הצעירים היו לרוב מאזורים אירופאיים באימפ' העות'מאנית, כמו סלוניקי. ב-1908 בוצעה ההפיכה באימפ', הועד לאחדות וקדמה הרכיב את השלטון, קבע חוקה. האימפ' העות'מאנית נכנסה לניסיון אמיתי של כמה שנים של ליברליזציה ודמוקרטיזציה, ניסיון לבנות מחדש את יסודות האימפ' על עקרונות חדשים מודרניים, כולל מאמץ לתיעוש ומודרניזציה של החינוך.
הארמנים היו הקבוצה הנוצרית הנלהבת ביותר במהפכה, תמכו במהפכת הוועד לאחדות וקדמה. הארמנים תמכו בשלטון החדש בגלל מגמות החופש, שוויון הזכויות. התפיסה שהחוקה גילמה היה רעיון של יצירת שלטון חדש עם מבנה על של אימפ' עות'מאנית תחת רעיון של לאומיות עות'מאנית משותפת. היה ניסיון לקחת את התפיסה של הפאן טוראניות וליישם אותה לתפיסה פאן תורכית. הטורקים הצעירים ניסו ליצור לאומיות עות'מאנית מאוחדת בה יהיה שוויון חוקתי לכל האזרחים העות'מאנית, בניגוד להגדרה לפי דת (ד'מים, מילת). המנהיגות הארמנית ראתה ברעיון זה כהזדמנות לבטא לאומיות ארמנית מוגבלת, בתוך הקשר עות'מאני רחב יותר.
כבר שנה אחרי המהפכה נגוזו תקוות הארמנים למערכת יחסים חדשה עם השלטון, משום שב-1909 נוצר גל נוסף של אלימות נגד הארמנים, מספר הקורבנות אמנם היה קטן יותר (8000-13000). גל זה נפסק מהר מאוד, אבל מבחינת הארמנים התקווה הזו לשינוי הסתיימה. מבחינת המנהיגות הארמנית השאלה הארמנית נותרה בלתי פתורה, נוצר חשד כלפי המדינה, השאלה הלאומית לא נפתרה אחרי מהפכת התורכים הצעירים.
התדרדרות שהתרחשה בכל האימפ' העות'מאנית ביחס כלפי הארמנים בתקופת מלחמות הבלקן:
ההתדרדרות לכיוון אלימות בלתי מבוקרת החלה ב-1912-1914, בעת מלחמות הבלקן.
הכחשת הג'נוסייד הארמני
תקופת הזמן של 1912 – 1915:
1912 – 1913 – תקופת מלחמות הבלקן, אשר היסטוריונים רואים בתקופה הזו מעין אות מבשר לג'נוסייד שיגיע בהמשך, או לפחות אירוע שיצר אווירה או מציאות שבתוכה ניתן היה לקבל בקלות החלטה כמו זה שהתקבלה בראשית הג'נוסייד. ערב מלחמת העולם הראשונה איבדה האימפ' העות'מאנית כשליש משטחיה.
1915 – תחילת הג'נוסייד.
האפקט של מלחמות הבלקן (1912-1915) על הבעיה הארמנית
המלחמות שלעצמן הביאו לחיסולה של האחיזה העות'מאנית בחלקה האירופי של האימפריה. למעשה, זה השלב האחרון בהתקפלות של האימפריה, שהחלה כבר 20-30 שנה קודם לכן, במרידות ובהתקוממויות של העמים ביוון, בולגריה וכדומה.
האירוע של מלחמות הבלקן הוא כמעט טראומתי באופן שקשה להבין אותו היום. זה לא רק אובדן טריטוריה, אלא אירוע שמשנה את כל התפיסה של השלטון, האוכלוסייה והתהליכים החברתיים מן היסוד. פרק הזמן הקצר יחסית בין 1908- מהפכת הטורקים הצעירים ל-1912 – סיום תקופת הקונסטיטוציה ותפיסת השלטון ע"י ה- CUP, המסגרת הפוליטית של הטורקים הצעירים. התהליכים שהיו בראשית התקופה התכנסו לקראת 1912 לתהליך של טורקיזציה, בניית לאומיות טורקית שהאיסלאם הוא מרכיב בלאומיות הזו.
לא ניתן להגדיר את הטורקיזם הזה כלאומיות גזענית או גזעית, אך זה הגוון שההליכים האלה מקבלים. זו הלאומיות שהשלטון טיפח באותה תקופה והתהליך הזה מושפע בצורה ניכרת מהאירועים בבלקן.היו מספר השלכות כלכליות, פוליטיות ותודעתיות בקשר לשאלה הארמנית:
מבחינה טריטוריאלית ומבנה האוכלוסיה – לאחר עצמאות מדינות הבלקן ב1912-3 נסוגה האימפ' מאזורים אסטרטגיים חשובים במערב האימפריה. לאירועים בבלקן יש גם השלכות כלכליות-פוליטיות, אך גם תודעתיות באשר לשאלה הארמנית. ראשית, מבחינה טריטוריאלית, האימפריה מאבדת בערך שליש משטחה – זה המון! לא רק זה, היא מאבדת גם מספר עצום של אוכלוסייה, תושבים, שאמנם לא היו כולם מוסלמים – אבל זה היה חלק מהמרקם הרב אוכלוסי והרב אתני שהרכיב את האימפריה. למעשה, אחרי 1912, כאשר טורקיה נסוגה מהבלקן ומוקמות של המדינות החדשות (יוון, בולגריה, סרביה, מונטנגרו) – טורקיה הופכת להיות אימפריה שבאופן מובהק מורכבת מרוב מוסלמי עצום, מיעוטים קטנים כמו היהודים ומיעוט נוצרי יחיד – שהוא עדיין די גדול.
לא רק איבוד השטחים פגע בתורכים אלאאיבוד השטחים היה לצד איבוד רוב האוכלוסיה הנוצרית באימפריה העות'מאנית. רוב האוכלוסייה שנותרה בשטחי האימפ' הייתה מוסלמית. כאשר המיעוט הנוצרי היחיד שנותר בתחומי האימפריה היו הארמנים בשטחה המזרחי-אזור אנטוליה.
פגיעה מכוונת באוכלוסיה מוסלמית בבלקן – כל הצבאות הנוצרים המורדים באימפריה כיוונו אלימות מכוונת למוסלמים שהיו בשטחי מדינות הבלקן. ישנן ערים שלמות בעלות רוב המיעוט המוסלמי כמו בעיר סלוניקי ביוון, בה הוקם הגרעין הראשוני של התורכים הצעירים. האלימות שכוונה אל המוסלמים במלחמות הבלקן התבטאו בחיסול טוטאלי של ישובים מוסלמיים -כתוצאה מכך נוצר גל של מאות אלפי פליטים מוסלמים שנמלט מאזורי הקרבות בעיקר בבולגריה אל עבר החלקים שנותרו בשלטון עות'מאני. היה גם טבח במוסלמים וגם הימלטות של פליטים לתוך אזורי האימפ' העות'מאנית.