לפי מפת דרכים זו, יש חוקרים שמחפשים כיום מקומות בהם יכול ג'נוסייד להתפתח, שכן מפה זו הנה קשורה יותר למחקר מאשר לתחום הפוליטי של מניעת והענשת ג'נוסייד. לנסות להבין את התנאים המקדימים לג'נוסייד יכול לעזור במניעה של ג'נוסיד.
קולוניאליזם, התיישבות וג'נוסייד: האוכלוסיה הילידית של אמריקה
תופעת הג'נוסייד בעולם הקולוניאלי – תופעה שנמתחה על פני 400-500 שנים, תחומה בין המאה ה-16 עד המחצית השניה של המאה ה-19, מהשלב הראשון של הכיבושים של המעצמות האירופאיות, בעיקר ספרד ופורטוגל שביצעו ג'נוסייד בדרום אמריקה וחלקים מצפון אמריקה.
יש לנו 2 מערכות קולוניאליות, לא בהכרח זהות, שמבצעות אירוע שנמתח על פני כמה מאות שנים, שאי אפשר להכניס אותן לתוך תקופה קונספטואלית אחת, נוצרו תוצרים קולוניאליים שונים. חשוב להבין את הג'נוסייד של הילידים האמריקאים, משום שהוא מורכב מתקופות ותופעות שונות.
מושגים שקשורים לג'נוסייד:
חשוב להגדיר מושגים שהאמנה לא נותנת להם תשובה, והם מסייעים להבין את ההשמדות שהתרחשו באמריקה הצפונית והדרומית. המושגים האלו מדברים על חיסול עם על בסיס שאינו בא לידי ביטוי באמנה. מונחים אלו מקובלים בשימוש כיום בהתייחסות של החוקרים שבוחנים את התופעות השונות של ג'נוסייד, כדי להסביר השמדה של קבוצה אחרת או על בסיס מוטיבציה אחרת ממה שמוסברים באמנה. מושגים אלו נוצרו בשנות ה-60 עד שנות ה-80, אחרי שנוצרה האמנה ואחרי שרוב הג'נוסייד שהתרחשו בהיסטוריה כבר נגמרו ועברו. הם המשגה של המדע, המחקר ההיסטורי, כדי להבין תופעות יותר טוב, לרדת לשורשי המאפיינים הפרטיקולריים של התופעה. המושגים משמשים עבור החוקרים כלי להבין על מה אנחנו מדברים. כל המושגים הם סוגים שונים של ג'נוסייד.
- דמוסייד: מונח שיצר חוקר בשם רומל, הכוונה במונח זה היא השמדה שמכוונת על ידי מדינה. מרבית התופעות של הג'נוסייד עונות על הקריטריון של דמוסייד.
- אתנוסייד: מונח זה אינו מתקשר למי שעושה את הפעולה, כמו הדמוסייד, אלא מתכוון להשמדה של קבוצה אתנית.
- פמיניסייד: השמדה של נשים בלבד.
- ג'נדוסייד: השמדה על רקע של מגדר- גברים, נשים, או כל הגדרה אחרת של מגדר.
- פוליטסייד: השמדה של קבוצה על רקע פוליטי.
- קלטרסייד: השמדה של קבוצה בעלת תרבות מסוימת. עניין התרבות לא נכנס לאמנה כי זה מושג מעורפל- קבוצה ראשונית או לא, הגדרה של קבוצת תרבות הינה בעייתית.
ניתן להסביר תופעה של ג'נוסייד בהצטלבויות שונות של המושגים, שימוש במספר מושגים כדי להגדיר ג'נוסייד אחד או אחר.
המאה ה-16 עד המאה ה-19:
הג'נוסייד הגדול ביותר שהיה נוצר מהכיבוש הספרדי והתפשטות המתיישבים הלבנים באמריקה הצפונית. כיום חוקרים מאמינים שבוצע ג'נוסייד בין 100 ל112 מיליון בני אדם בקולוניאליזם של האמריקות. נשאלת השאלה איך יש להתייחס לרצח הגדול הזה- האם להגדיר אותו כג'נוסייד בכלל, או כמשהו אחר?
לקראת אמצע-סוף המאה ה-19, התקופה בה הקולוניאליזם באמריקות הגיע לקיצו, 90% מהאוכלוסייה המקומית הילידית שחייה באמריקות 300-400 שנים קודם לכן לא היתה קיימת יותר, נעלמה מהאמריקות. חלק מהאוכלוסייה הילידית התבולל, אבל הרוב נעלמו בגלל שהיא הוכחדה.
מהן הנסיבות לתופעת הג'נוסייד באמריקות במאות ה-16-19?
יש לחקור את הסיבות כדי להבין אם האירוע הוא אכן ג'נוסייד או אירוע מסיבות אחרות. הכוונה\אידאולוגיה משמעותיים במקרה זה, האם יש מוטיבציה\אידאולוגיה ג'נוסידית.
- מגפות– האוכלוסייה המקומית נחשפת לבני אדם מעולם אחר, בעלי חיסון טבעי ממחלות שהם מביאים איתם, האוכלוסיה המקומית לא מחוסנת ולא יודעת להתמודד עם המגפות שבני האדם החדשים מביאים איתם. התפשטו מגפות המוניות בקרב האוכלוסייה הילידית. מגפת השפעת לדוגמא השמידה מאות אלפי ילידים. לא ידוע כמה מתו ממגפות לעומת כמה מתו מנסיבות אחרות.
- הלך רוח\תפיסה ג'נוסידית– חשוב לעשות תיקוף להלכי הרוח הג'נוסידים, לחלק ל-2 תקופות נפרדות מבחינת הראייה של הגורם הקולוניאלי ביחס לאוכלוסייה הילידית איתה הוא נפגש.
- בין המאות ה-16-17 למאה ה-19 – תקופה זו מתאפיינת במפגש שמתייחס לילידים כאל תופעה דיאבולית, על פי מוטיבים נוצריים שמייחסים לילדים מערכת של תכונות ששואבות את הבסיס שלהן מהתנהגות שטנית. ספרד הינה דוגמא לכך, כאומה קתולית. הקולוניאלי הספרדי בדרום אמריקה, והפורטוגזי שהגיע אחריו, משתלב עם הכיבוש מחדש של ספרד מידי המוסלמים, וקנאות קתולית שלוותה לכך. המפגש של הקולוניאליזם הספרדי הקתולי הרדיקלי עם העולם הפגאני הילידי משמש הוכחה וצידוק עבור הספרדים לקיצוניות הדתית שלהם, מזין את ההקצנה הקתולית, מספק הוכחה תאולוגית לצורך של האל למלחמה דתית בשטן, כפי שהיתה קודם נגד הכופרים המוסלמים. בתוך הלכי הרוח הדתיים, הילידים הם חסרי זכות קיום, ולכן תקופה זו מלווה בכוונה ג'נוסידית מובהקת. זוהי לא אידאולוגיה פוליטית, שכן זו תקופה שקודמת לצמיחת אידאולוגיות פוליטיות של השמדת עם, אלא יש פה הלכי רוח של תפיסה ששוללת זכות קיום של קבוצות פולחניות.
- מאמצע המאה ה-19 (שנות ה-60-70) והלאה – העת המודרנית. בתקופה זו הצטרפה למערך של תפיסת עולם נוצרית-דתית תפיסת עולם מודרנית יותר, שמבוססת על הרעיון הסוציאל-דרוויניסטי, של הגזענות והגזענות בטבע. תפיסה זו מכניסה מערכת חדשה של מושגים, מתבטאת נגד קהילות שונות, בעיקר שחורות.
- הגדרת המונח "ג'נוסייד"– הג'נוסייד באמריקות הצית את הוויכוח הקשה ביותר לגבי האם יש הגדרה כוללת לכל מקרי הג'נוסייד על פי פרמטרים קבועים ומוכרים, או שכל ג'נוסייד חייב בהגדרת פרמטרים ייחודיים, ובמיוחד הפרדה בין ג'נוסייד אחד (השואה) לכל שאר הג'נוסייד האחרים שהתרחשו. בשנות ה-90 התעורר דיון בנושא הג'נוסייד באמריקות לעומת שואת היהודים, והוא מחדד את הדיון העקרוני סביב שאלת הגדרת הג'נוסייד עצמו, והפרמטרים המשותפים לכל הג'נוסיידים. דיון זה התפתח בין חוקרי הג'נוסייד באמריקות, לבין חוקרי שואת היהודים. המטרה במחקר היא כן להבין את הג'נוסייד כתופעה אוניברסאלית. המחקר ההיסטורי האנתרופולוגי, סוציולוגי ופוליטי לא מכיר בשום צורה בתופעה שמוגדרת כייחודית על בסיס אידאולוגי. בשל כך, הגדרת השואה כייחודית נתפסת ככזו בשל תפיסת עולם אידאולוגית, ניסו לתת לשואה ייחוד ממניעים היסטוריוגרפיים. הוויכוח הזה צמח דווקא בחקר הג'נוסייד שהתרחש באמריקות, משום שהוא הכי מסובך להגדרה, מדובר בתקופות שונות של אנשים שחיסלו קבוצות שונות של ילידים, בתקופות שונות בהיסטוריה. חוקרי ג'נוסייד מודרניים לא מאמינים שיש ייחודיות בין ג'נוסייד אחד לאחר. הצורך בהרחבת ההמשגה באה למנוע וויכוח בנושאים טעונים, כמו חקר הג'נוסייד.