רצח המוני וג'נוסייד – תנאים הכרחיים

• סעיף 5 – בעלי האמנה מקבלים על עצמם לחוקק חוקים בתוך מדינותיהם שיתמכו באמנה
• סעיף 6 – סעיף חשוב מאוד במאמץ כיום להלחם בג'נוסייד. לפי סעיף זה, מי שנאשם באחד מחמשת סעיפי מעשה הג'נוסייד בסעיף 3 יישפט ע"י בית משפט מוסמך של המדינה בה התבצע המעשה או ע"י בית משפט בינ"ל שיהיה לו כוח שיפוט על אותם בעלי האמנה שקיבלו על עצמם את סמכות האמנה וסמכות בית המשפט הבינ"ל. סעיף זה הינו סעיף מהפכני, שכן לפיו לבית המשפט הבינ"ל יש סמכות לדון אנשים גם ממדינות שלא קיבלו על עצמן את האמנה, ולא חוקקו חוקים למניעת ג'נוסייד בשטחן. למעשה, האמנה הזו גוזרת מריבונותה המשפטית של המדינה, ומעבירה את הנגזרת הזו אל הקהיליה הבינ"ל ואל בית המשפט הבינ"ל שדן בתחומים אלו. יש מדינות שאחרי שנת 1980 הלכו צעד אחד קדימה, וקיבלו חוק שמאפשר להן לעצור אנשים שביצעו ג'נוסייד במקום שלישי, ולהעמיד אותו לדין במדינתן על סמך חוק שהן קיבלו מהאמנה, או להסגיר אותו לבית משפט בינ"ל.

סעיף זה באמצע אומר שפשע של ג'נוסייד איננו פשע מדינתי, אלא הינו פשע בינ"ל, וחובה למלא אחר התחייבות האמנה להעמיד לדין את מי שאשם במעשה ג'נוסידי.

• סעיף 7 –השמדת עם ופשעים כאלו לא יראו כפשעים פוליטיים לצורך הסגרה. אפשר להתיר הסגרה במקרים אלו, אם יש בחוק המדינה אפשרות להסגיר את האדם, אבל ההסגרה אינה הסגרה פוליטית. זה אומר שאדם שביצע פשע של רצח עם לא יכול להגיד שרודפים אותו עקב המשטר.

רעיון האמנה הוא בעיקר הרצון הטוב של המדינות. כיום יש יותר אפשרויות להענשה ולהרתעה, יש יותר מדינות שסגורות למבצעי פשעי ג'נוסייד, אבל בסופו של דבר תוקף האמנה תלוי ברצון המדינות החתומות לנהוג לפיה.

רצח המוני וג'נוסייד – תנאים הכרחיים

המחקר מנסה לתת לחקר הג'נוסייד את הפן התאורטי הרחב, אותו המערכת המשפטית והבינ"ל לא יכולה לתת.

ולנטינו מגדיר ג'נוסייד ותופעת הרצח ההמוני כ"intentional killing of a massive non-combat" = "רצח מכוון של המון בלתי לוחם", או "הריגה מכוונת מסיבית של לא לוחמים".

הגדרת האירוע לפי ולנטינו של רצח המוני\ג'נוסייד:

1. מדיניות יזומה
2. מספר משמעותי של קורבנות– הגדרה זו גם מעורפלת, לא מספר מדויק
3. כוונת החיסול –כוונת החיסול הוא נושא שמופיע המון בספרות מחקרית ולא מפותח בכלל במשפטים. הכוונה לחסל שונה ממדיניות יזומה. לא ניתן להסביר אף מקרה של ג'נוסייד בלי להבין את כוונת המבצע, האידאולוגיה שהובילה לכוונת המבצע. כוונת החיסול היא למעשה האידאולוגיה, והיא כוללת בתוכה מניע, עקרונות, תכנון. אידאולוגיה הינה מושג מעורפל גם כן, כי זה תלוי איך אנחנו מגדירים אידאולוגיה- האם אנטישמיות, גזענות, יצר התפשטות טריטוריאלי הוא אידאולוגיה. עם זאת, חשוב לזכור שכוונת חיסול תתפתח תחת מעטה האידאולוגיה. בשל כך, המדיניות שונה מכוונת החיסול- המדיניות היא יישום של האידאולוגיה ופריסתו לשלבים. הרבה פעמים האידאולוגיה חמקמקה בחקר הג'נוסייד, פעמים רבות כי המבצע רוצה להסתיר את האידאולוגיה שלו.
4. הקורבן –אוכלוסיה לא לוחמת.

תנאים חברתיים ומבניים לפי ולנטינו לרצח המוני\ג'נוסייד:

1. מציאות של חברה מפולגת לקבוצות השתייכות שונות– חברה לא אומר בהכרח חברה אחת, יכול להיות גם 2 חברות שנמצאות בקונפליקט ביניהם. כמעט כל המקרים הידועים במאה ה-20 של ג'נוסייד, הרצח התבצע במשהו שמוגדר כיחידה חברתית טריטוריאלית אחת. זה לא אומר שכל הפרטים בחברה היו שותפים לאותה קהילה\קבוצת השתייכות. במקרה של רצח עם תמיד יש מבנה של חברה מפוצלת.
2. קיום עוינות בין הקבוצה הדומיננטית לקבוצה פחותת ערך בעיני הקבוצה הדומיננטית – הקבוצה הדומיננטית תופסת את הקבוצה הפחותה כנמוכה יותר מבחינת מסגרת ומהות חברתית. קיום העוינות לא בהכרח יוביל אל ג'נוסייד, אבל אם מתרחש ג'נוסייד חייבת להתקיים עוינות קודמת בין הקבוצה הדומיננטית, שעושה דה הומניזציה לקבוצה הפחותה יותר.
3. מציאות של דה הומניזציה לקבוצה החלשה, סוציאל דרוויניזם –מצב בו הדרוויניזם מועתק למצב החברתי, לדרוויניזם חברתי, והקבוצה החזקה עושה דה הומניזציה לקבוצה החלשה על מנת להיות מסוגלת לבצע בה רצח המוני.

תנאים פוליטיים מדיניים וכלכליים לפי ולנטינו לביצוע רצח המוני\ג'נוסייד:

יש תנאים פוליטיים מדיניים וכלכליים שתומכים, מאפשרים ועוזרים לקיום ג'נוסייד, והם:

1. קיומו של משבר פנימי חריף –משבר צבאי, בטחוני, כלכלי, או כל משבר אחר שנוצר במציאות מסוימת ודוחף להקצנה של פתרון רדיקלי, ואז מופעלים כל הכוחות הקיצוניים בחברה עד לידי ביצוע. לדוגמא, פעמים רבות מתרחש הג'נוסייד במציאות של מלחמה קשה.
2. שעיר לעזאזל – מישהו אשם במשבר ובהידרדרות
3. התפתחות של אלימות פנימית בחברה
4. לאומיות רדיקלית –סחף הולך ומקצין לקראת לאומיות רדיקלית בלתי סובלנית כלפי האחרים שחיים בשטח מסוים. קבוצה אחת מבדילה עצמה מקבוצה אחרת, במאפיינים מגוונים של זהות, תרבות, גזע.