בנוסף לשמחה עליה דיברנו, נותנת לנו ידיעה זו את נצחיות הנפש: העובדה שאפשר לדבר על נצחיות הנפש אינה סותרת את הטענה החד-משמעית של שפינוזה שאין חיים אחרי המוות. זה לא גלגול נפש, לא הישארות הנפש ולא שום דבר כזה – המושג הוא אונטולוגי, והוא מוגדר כבר בחלק הראשון של האתיקה כמה שקיומו נובע באופן הכרחי מהמהות או ההגדרה שלו. הידיעה הזו נובעת באופן הכרחי מהמהות שלי כיודע – הביטוי חל על אופי הקיום ולא משכו: כאשר אני מבין שאני אופן של אלוהים וכו', אז אני הופך לנצחי.

 

המחשבה הפוליטית של שפינוזה: דטרמיניסט אבל לא פטאליסט (שב ואל תעשה). סוף ימיו, לאחר האתיקה, הוקדשו לכתבים פולטיים, מה שמעיד על החשיבות שהוא ייחס לעניין. כמו הובס, עוסק בשאלת הלגיטימציה של השלטון. שפינוזה משתמש בתיאור של הובס, כולל ברעיון האמנה – אך אצלו תכליתה של המדינה היא החופש הפוליטי. גם פה אנחנו רואים ששפינוזה הואפילוסוף החופש. לכן גם שפינוזה מעדיף דמוקרטיה על המונריכה של הובס – המטרה היא שכל אחד יוכל כמה שיותר לפעול על פי הכרח טבעו.

 

לייבניץ

1646-1716

 

ניסיון לעשות סינתזה בין הקטרזניאיות לשפינוזיסטיות. צריך לכתוב מחדש, הוא בעצם פישר בין השניים.

המאמר המטפיזי- 1686, פורסם רק לאחר מותו. הספר הפילוסופי החשוב לעניינו.

 

כותרת המאמר: מהי מטאפיזיקה עבור לייבניץ?

אצל דקרט- עיסוק בנפש ובאל.

אצל לייבניץ- התבוננות בהבחנה בין פיזיקה למטאפיזיקה. בין ההסבר הפיזי להסבר המטאפיזי. ההבדל מקביל להבדל בין הרציונליזם לאמפיריציזם. הידע אינו ידע מבוסס, לעומת זאת הידע המטפיזי אינו שימושי אבל הוא מבוסס. לייבניץ מבחין בין ההסבר המקיף לבין ההסבר השימושי- הפיזי, אנו מתנהלים בעולם. בין להסתדר בעולם לבין להבין את העולם!!

יש הבדל מהותי בין הסבר פיזי למטאפיזי. לעיתים אנו מצפים מהסבר אחד להיות השני- אנו חושבים שמטאפיזיקה אמורה לספק לנו פתרון שימושי.

ההסבר המטאפיזי- עוסק בעקרונות הדברים ולא באופן פעולתם הממשי.

הפיזי- עוסק ב"כיצד" "איך"

המטאפיזי- שאלת ה"למה" – אם אנו קשובים אליה אנו עוברים למימד אחר, מטאפיזי, חוקיות אחרת מהמימד הפיזי.

שפינוזה- מעולם לא שאל למה. מקבל את ההוויה כפי שהיא, וזה אפילו תנאי לחירות. לעולם הוא לא מנסה להסתכל מאחורי הקלעים.

לייבניץ- האם לוותר על שאלת מדוע משמעו לוותר על הפילוסופיה?

מדוע ישנו יש ולא לא כלום?

מי שמבטל את השאלה חסרה בשיטה שלו משהו בסיסי שהפילוסופיה אמורה לספק.

גוטפרד ווילהלם לייבניץ (1646-1716)

הנציג השלישי הבולט בזרם הרציונאליסטי

לייבניץ מקצין את שתי המגמות שראינו עד היום- המגמה הקרטזיאנית והמגמה השפינוזיסטית כאשר הוא מנסה לפתור את הקשיים שנותרו פתוחים במחשבה הקרטזיאנית והשפינוזיסטית, מצד שני לייבניץ מתמודד באופן פרונטלי (הרציונאליסט הראשון שעושה זאת בצורה כה מובהקת) עם האמפירציזם ובפרט האימפרציזם של לוק.

אנחנו ננסה לראות כיצד השיטה של לייבניץ מנסה, מבלי ליצור סינתזה לפתור את הקשיים שנותרו פתוחים אצל ההוגים הרציונאליסטיים שפגשנו.

 

לפני זה – כמה מילים על חייו ופועלו של לייבניץ-

נולד ב-1646 בלייפציג, לייבניץ היה איש רב פעלים, הן ביצירה האינטלקטואלית והן בחיים הפוליטיים שלו.

כמה נקודות להתרשמות-

אביו של לייבניץ היה פרופסור לפילוסופיה מוסרית באוניברסיטה של לייפציג וכך לייבניץ הילד נחשף די מוקדם לספרייה של אביו. בגיל 12 ידע לבייניץ לטינית על בוריה.

ב-1662- כשהוא בן 16 הוא מסיים את התואר הראשון שלו בפילוסופיה

1663- הוא כותב את החיבור הפילוסופי הראשון שלו.

1664- לייבניץ מסיים את המאסטר (תואר שני) בפילוסופיה.

1665- מתחיל ללמוד משפטים

1666- מגיש את הדוקטורט שלו בפילוסופיה ( בגיל 20 הוא כבר הופך להיות דוקטור לפילוסופיה)

באותה שנה הוא עוזב את לייפציג בזעם משום שלא נתנו לו להשלים שם את התואר שלו במשפטים.

באותה שנה הוא נושא לעיר אחרת שם הוא מגיש את הדוקטורט שלו במשפטים והופך להיות גם דוקטור למשפטים.

את רוב חייו הוא חי תחת חסותם של משפחות ובני-אצולה עשירים ומקורבים לשלטון.

כבר אז הוא הופך להיות שם דבר.

פרידריך ווילהלם שהיה הקיסר של גרמניה באותה תקופה קרא ללייבניץ – אוניברסיטה מהלכת.

יש ללבייניץ נגיעה לכמעט כל תחום שנעשה בתקופה שלו הן במדעי הטבע והן במדעי הרוח.

היצירה הכוללת של לייבניץ כוללת בין מאה חמישים למאתיים אלף דפי פוליו כתובים בכתב יד ביניהם חמש-עשרה אלף מכתבים לכאלף נמענים.

יש תרומה נוספת ללייבניץ שהחזיקה מעמד, לייבניץ במקביל לניוטון פיתח את המתמטיקה האינפיניטיסימלית.

לייבניץ נפטר ב-1716 בהאנובר, בסוף חייו הוא היה מסוכסך עם כל מכריו בעצם. היחיד שליווה אותו היה מזכירו האישי.

נציין את הטקסטים העיקריים שמרכיבים את הקורפוס הפילוסופי שלו. אלה הטקסטים שנחשבים לטקסטים העיקריים (הוא כתב את הפילוסופיה של בצרפתית)-

הראשון- בו אנו נעסוק- המאמר המטאפיזי – נכתב ב- 1686

השני- השיטה החדשה בדבר טבע העצמים והקשר ההדדי שביניהם וכן בדבר החיבור שבין הנפש והגוף-  פורסם ב-1695 בתור מאמר- הפך את לייבניץ ליותר מוכר.

בין 1695 ל- 1705 לייבניץ שוקד חיבור בו הוא מתעמת עם לוק, חיבור שנקרא- מסות חדשות על שכל האדם.

בעקבות מותו של לוק ב-1705 לייבניץ גונז אותו והטקסט הזה פורסם רק לאחר מותו.

גם המאמר המטאפיזי גם השיטה החדשה וגם המונאדולוגיה פורסמו כטקסטים והפכו לחלק מהשיח היותר רחב רק לאחר מותו של לייבניץ.

הטקסט הרביעי- תיאודיצאה- הטקסט היחיד שפורסם כטקסט שלם בחייו של לייבניץ, פורסם ב-1710.

הטקסט האחרון- נכתב 1714- המונאדולוגיה- הסיכום של המחשבה הלייבניציאנית.

גם כאן אנו נתרכז בעיקר בטקסט אחד של לייבניץ- המאמר המטאפיזי.

המאמר המטאפיזי הוא הטקסט הראשון הסיסטמתי בו מציג לבייניץ את הפילוסופיה שלו.

שתפו פוסט זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

ליצירת קשר מוזמנים להשאיר פרטים

כמה עולה חברת ניהול לבניין

חברת ניהול בניין היא מצרך הכרחי עבור בניינים רבים, השקעתם מכל כספיכם עבור מעבר דירה, אפילו אם מדובר רק בשכירות,

בחירת רואה חשבון לעוסק מורשה

רוב בעלי העסקים הקטנים ניצבים בשלב כלשהו של ניהול העסק שלהם בפני הצורך להתחיל תהליך בחירת רואה חשבון לעוסק מורשה.