לעומת קופרניקוס – ג'ורדאנו ברונו נשרף כי אמר שהקוסמוס הוא אינסופי, העולם הסגור היה צר לו מדי, הוא בכלל היה בחור שאהב לעשות פרובוקציות ושילם על כך בחייו.
החלק הראשון של המהפכה שייך לקופרניקוס.
החלק השני מיוחס לגלילאו גלילאי 1564-1642 שאצלו מתחילה המהפכה באופן ממשי, התיאוריה כבר לא ספקולטיבית והיא כעת כמעט מקובעת בממצאים, גליליאו מבסס את התיאוריה ושנית, מציע תיאוריה של עצמים קשיחים- אינרציה, שמנוגדת לחלוטין לתורת היסודות של אריסטו. הגאונות של גליליאו היא בהסתכלות למעלה, באותה התקופה המציאו אז את הטלסקופ לשימוש צבאי בעיקרון, והוא לקח את המכשיר ומכוון אותו למעלה במקום ישר, וזה איפשר לו לעשות מדידות.
בעזרת הממצאים האלה היה יכול לאשש סופית את דבריו של קופרניקוס ולהשיב על כל השאלות שנותרו פתוחות בעקבות אריסטו. אנחנו יכולים סופית להראות שתנועת גרמי השמיים היא אליפטית. גלילאו מפרסם את התזות שלו ברבים.
ב1616- אחרי פירסופ התזה הגדולה והממצאים על גרמי השמיים הכנסייה מאשימה אותו ומכניסה את הספר שלו לאינדקס- קטלוג הספרים האסורים לקריאה.
1632- מעמיד אחת מול השנייה את תמונת העולם האריסטוטלית למול הקופרניקאית ומראה שזו אבד עליה הקלח ומפרסם את "השיחה על שתי שיטות העולם הגדולות".
גלילאו נפשט ע"י האינקוויזיציה ב1633 וחי בהסגר בית עד סוף חייו.
חוץ מגרמי השמיים הנקודה השנייה שחשובה לנו זה תיאוריית האינרציה של גליליאו-
שזוהי ראשית הפיזיקה המכניסטית, גליליאו עשה ניסוי נפילת גופים במגדל פיזה- הוא לוקח שני עצמים ומודד את מהירות נפילתם מפיזה. לפי אריסטו מה שיש לו יותר אדמה אמור ליפול יותר מהרר אלא שגלילאו מגלה שהדבר אינו כזה, אלא לכל הגופים הקשיחים מופעל עליהם כוח ההתנגדות. אם גוף לא נתקל בהתנגדות אז הוא ממשיך את מסלולו, המסלול מתמיד כמה שהוא יכול עד שמשהו יתנגד לו. זה לא אותם תכונות יסודות קדמוניות של אריסטו אלא הצגה של הדברים אחרת בהם יש חשיבות עד כמה חומר זה חשוף להתנגדות. (נקרא ניסוי נפילת גופים במערכת של מישור משופע). מה שקורה בשינוי שמייצר גליליאו זה שבעזרת ניסוח הכלל הזה הוא מנסח אלטרנטיבה איכותית לתיאוריה של אריסטו. מייצר פיזיקה של כמויות ולא של איכות, וכעת ניתן להסביר את תכונות הגופים עפ"י הפיזיקה הכמותית הזו. הכלל חל על כל הגופים ואין חלוקה לסוגים כמו שראינו אצל אריסטו (העולם לא אחיד לפי היסודות של אריסטו וכעת העולם אחיד וניתן לכימות אוניברסלי).
** בהשקפת העולם שקדמה לגלילאו- אם הפיזיקה משתנה, באשר לטבע הגופים, זה מחייב מטאפיזיקה חדשה. מחויב קשר בין פיזיקה למטאפיזיקה בהכרח.
לאחר גלילאו הגיע אייזק ניוטון 1643-1727 ומציע מודל מתמטי שגוזר את כל ההשלכות ומנסח את חוק הכבידה.
1672 – מציג את הטלסקופ ונותן לנו את המתמטיזציה של החידושים שנוצרו לפניו. ניוטון מעביר אותנו מהתיאולוגיה הסגורה והגיאוצנטרית ונותן לנו כלים ושפה שהמדע יתקדם איתו הלאה. אם בעבר ספר הספרים היה התנ"ך כעת מביא ניוטון פרדיגמה חדשה שבה הטבע הוא הספר החדש. המתמטיקה היא הפרדיגמה של האמת. אם רוצים להסביר את העולם צריך לדעת את המדעים. מתמונת עולם איכותית לכמותית- זו אחת המהפכות הגדולות של המין האנושי ועד היום אנו חלק ממנה.
זה גם מראה על מערכת השמש במדע המודרני- בה האדם אינו במרכז, העולם פתוח לחלוטין. מדהים לבחון שבמרחב של 300 שנה קורה מעבר מעולם סגור הרמטית לעולם פתוח אינסופי.
אחרי המהפכה המדעית אנחנו נשארים עם הרבה בלאגן, חלל ענק שבו אבד לנו הבסיס המוצק שעליו נשענה תפיסת העולם האריסטוטלית. באופן מוזר, המהפכה המדעית הייתה אמורה להביא יותר סדר, משום שיש יכולות יותר גבוהות להסביר את הטבע, אבל בסופו של דבר, עבור אדם שחי בימי הביינים התיאוריה החדשה מסמנת כאוס מוחלט שבו הכל נע סביב דברים שאי אפשר לשים עליהם את היד מבחינה מטאפיזית, אם נתבונן, נצא עם יותר סימני שאלה מקריאה.
עברנו מסדר מוחלט ומופתי לכאוס מטאפיזי ומהיקום הסגור של תלמיי ליקום האינסופי.
המתמטיזציה של העולם הביאה יותר בהירות אבל יחד עם זה הרבה אי סדר. ואלה הן השאלות הגדולות שעומדות בפתחן של הפילוסופים של העת החדשה במאות 17, 18 : כיצד לבסס מחדש? כיצד למצוא מחדש בסיס מוצק ואיתן? חיפוש אחר דבר מה שניתן להיאחז בו כדי לארגן את העולם מחדש. בשפה של דקרט- שאלת ביסוס המדעים, המדעים לא מבוססים בעצמם. הם עובדים מעולה אבל עד כמה ניתן לומר משהו ברור ומובחן בעזרתם.