כדאי לדעת

אנחנו לא יכולים להיות בטוחים שמסיבה כלשהי תנבע תולדה, אין קשר הכרחי בין סיבה לתולדה- יש אומדנות והאמנה (מלשון –believe).

אם נראה עשן- נגיד- אין עשן בלי אש, אנחנו ישר מצרפים לעשן את האידיאה של האש אבל כידע. וכך מייצרים

בצד זה יש יחסים שמשתנים למרות שהמושגים אינם משתנים. למשל, היחס של חלל וזמן- שולחן שנמצא ליד כיסא, נזיז אותו

לכן, כאשר יום מגיע לרגע הזה בטיעון שלו הוא טוען שכאן אנחנו מגיעים למלט של היקום. הדמיון הוא המלט של

  הזיכרון הוא הכושר של האדם להעתיק את האידיאות אחד אחד מתחום הרשמים לתחום האידיאות, הזיכרון אינו מפרק את האידיאות

רשמים פשוטים הם רשמים שלא ניתן לחלק מעבר לעצמם – אני רואה תפוח. התפוח אדום. אדום זה רושם פשוט. תפוח

אמרנו שמכל רושם פשוט יש אידיאה פשוטה ששקולה לו, שמופיעה כהעתק של אותו רושם. בעיקרון ברמת האידיאות הפשוטות והרשמים הפשוטים

יום גם הוא הולך להקצין את המהלך הפותח של לוק, אבל מכיוון אחר לגמרי. אצל יום השאלה הגדולה תהיה מה