בלוג - מאמרים

שפינוזה

שפינוזה מתחיל את ספרו בפרק על אלוהים. (שאלה נספחת תהיה- מהו אותו אל שמסוגל לספק לנו נקודת התחלה למחשבה? (ולא

היררכיית הסיבתיות

לגבי אידאה, יש לה ממשות פורמלית ואובייקטיבית. המשמעות הפורמלית היא של האידאה עצמה, אקט המחשבה, "שולחן", והמשמעות האובייקטיבית היא מה

גילוי הקוגיטו

ההיגיון השני – "על טבעה של הרוח האנושית, ועל כך שניתן להכירה ביתר קלות מאשר את הגוף" הרצון האינסופי הוא

ההיגיון השלישי

דקרט חותם את ההיגיון השלישי בשבח לאל. סיכום הכל דקארט: מאמר על המתודה למה צריך מתודה – כי למרות שלכולנו

אידאת השלם

אידאת האינסוף אידאת השלם, היא העובדה שיש בנו מלבד כל האידאות הפשוטות, כעצמים ואופנים, גם מושג של השלם, האינסופי והמוחלט.

האידיאה של האידיאות

ישנה תפיסה של האינסוף שבה אני מובל מעבר לעצמי, ואם המחשבה תחשוב באופן נקי לחלוטין, חפה מדעות קדומות, אז האובייקט

דקרט מנסה לתת תשובות

  נותן אופציה של החושים- אם אני שומעת רעש אז זה אומר שהוא נקלט ממקור חיצוני. שולל את הדרך הזו.

הנני, אני קיים

את האני המולך שולל לא ניתן לעקור. כאן מוצב גבול היכולת של השד המתעתע- הוא כמעט כל יכול. אבל אין

הבחנה בין האל הרע לשד הזדוני

לכאורה הספק הגיע לכדי מקסימום. (ניסנו ע"י החושים, ע"י יסודות של המתמטיקה, של הדברים)  אלא דקרט מוסיף עוד נדבך למהלך